סוגי מחקר/פרדיגמת המחקר

מטרת העל של המדע בכלל, וביצוע מחקרים בפרט, היא לתת הסברים, ולמצוא כללים כדי להבין תהליכים בעולם סביבנו. כלומר, המטרה איננה להסביר אירוע ספציפי אחד אלא מכלול של אירועים שקרו ויקרו וזאת ע"י מציאת המכנה המשותף באירועים אלו. ישנן מספר הנחות העומדות בבסיס הרעיון המחקרי: 

אמפיריות - התבססות על נתונים אשר נאספו באופן שיטתי, ואלו מאשרים או מפריכים את הטענות אשר החוקר רוצה לבדוק. הבדיקה תערך לרב על ידי איסוף נתונים, וניתוחם באמצעות כלים סטטיסטיים, או ניתוחי תוכן המאפשרים הכללה מן הקבוצה הנבדקת, לכלל האוכלוסיה.
נטורליסטיות/ אובייקטיביות - מונח המתייחס למצב אידיאלי, בו אין קשר בין ההליך המדעי לאישיות החוקר. כלומר, המידע מבוסס אך ורק על נתונים ואני מושפע מאישיות החוקר, דעותיו והשערותיו. מונח מוכר בתחום זה הינו עיוורון blind ועיוורון כפול double blind.בהם הנבדק אינו יודע את מטרת המחקר, ובמקרה של עיוורון כפול גם החוקר אינו יודע. לדוגמה: במחקר הבודק את רמת הזכירה הנבדק אינו יודע שהגיע למחקר בנושא זיכרון. מקריאים לו רשימת מילים שעליו לזכור. לאחר כחצי שעה מגיע נסיין לבחון את הנבדק. במחקר בעל עיוורון כפול הנסיין אינו יודע מהן התשובות הנכונות, ולכן לא משפיע בשפת הגוף או באינטואיציה על הנבדק. כיום, ישנן גישות מחקריות החולקות על תפיסה זו, ומתייחסות לחוקר כחלק ממושא המחקר. ראה ערך מחקר פעולה.

מחקר כמותי/כמותני - מחקר כמותי מתבסס על איסוף נתונים מספריים מהשדה, וניתוחם באמצעות כלים סטטיסטיים, המאפשרים הכללה מן המדגם שהשתתף במחקר לכלל אכלוסיית היעד. למשל מחקר הבודק את ההבדל בקושי שיש להורים לילדים עם הפרעות קשב, לילדים ללא הפרעות קשב על פי הפעילויות השונות במהלך היום. החוקר העביר שאלונים למדגם של ילדים, חלקם עם ADHD (בתכלת) וחלקם ללא (בכחול) ADHD, ואז ישווה בין ממוצעי הקבוצות. (Figure reproduced from Coghill et al. Child Adolesc Psychiatry Ment Health 2008; 2: 31 ). התוצאות מוצגות באופן מספרי וסטטיסטי, ומהן יגזרו מסקנות לגבי כלל אוכלוסיית הילדים לקויי הלמידה.

מחקר איכותי/איכותני - אסי, כאן את מוזמנת לכתוב...
מחקר מטה אנליזה – מחקר זה אינו אוסף נתונים חדשים, אלא לוקח מחקרים שונים שנעשו ברחבי העולם, בנושאים דומים ומנסה להגיע למסקנות כוללות לגבי אותו תחום. מאחר וכיום ישנו מחקר ענף ומספר רב של מאמרים בתחומי דעת שונים, עלה צורך לכנס אותם תחת קורת גג אחת ולהסיק מהם מסקנות גלובליות. לפיכך, למרות שאין איסוף עצמאי של נתונים, מחקרים אלו מוכרים ומקובלים.

מתודולוגיה

מתודולוגיה/מערך המחקר – מתודולוגיה היא מונח המתאר את שיטת המחקר, הנבדקים ואופן הדגימה, הכלים בהם יאספו הנתונים והניתוחים הסטטיסטיים בהם החוקר ישתמש לכדי לאושש את ההשערה שלו.

כלי המחקר -הכוונה לכלים בהם ישתמש החוקר כדי לאסוף את הנתונים. הכלים נקבעים בהתאם לסוג המחקר. ישנם כלים אופיינים למחקר איכותני, וכלים אופייניים למחקר כמותי.

שאלון - כלי מדידה פורמאלי בו הנבדק עונה על סדרת שאלות בכתב. השאלון הינו אחד הכלים הנפוצים ביותר לאיסוף מידע על השאלון להיות תקף ומהימן. ישנם סוגים שונים של שאלונים: שאלון סגור, שאלון פתוח/מובנה, שאלון חצי פתוח/חצי מובנה.

שאלון בנושא עמדות כלפי שתיית אלכוהול, שמועבר לבני נוער. מתוך עבודת גמר לתואר מוסמך של דקלה שרם-בניסון

שאלון מובנה/סגור - בשאלון זה המשיב לבחור בין התשובות הקבועות מראש. כמו בדוגמא מעל. היתרון בשאלות סגורות הוא בכך שקל מאוד לנתח אותן אח"כ ולהגיע למסקנות לגבי כלל האוכלוסייה. החיסרון הוא שלא תמיד התשובות הניתנות משקפות את התשובה המדויקת של הנבדק.
שאלון פתוח – בשאלון זה הנבדק מספק תשובה משלו. לאחר מכן, יש צורך לנתח את התשובה, ולהסיק ממנה מסקנה.
שאלון חצי פתוח/חצי מובנה - שאלון המערב שאלות סגורות ופתוחות. לעיתים השאלה הפתוחה תהיה הסבר לשאלה הסגורה.
מהימנות - מהימנות היא מונח המתייחס לשאלה האם הבדיקה של המשתנה הינה עקבית, ואיננה מקרית. כלומר, האם חזרה על השאלון ביום עוקב תיתן את אותה תשובה, או האם שני נבדקים בעלי דמיון במשתנה הנבדק יתנו תשובה דומה. ישנן כמה סוגי מהימנות:
מהימנות מבחן חוזר: (Test-Retest) בודקת את מידת העיקביות של התוצאות בין מועדים שונים. כלומר אותו שאלון ניתן במועדים אחרים.
מהימנות טפסים מקבילים: בונים שני שאלונים מקבילים ובודקים את אותו הנבדק בשני הכלים.
מהימנות בין שופטים: מהימנות בין שופטים נמדדת על ידי בדיקה של קבוצת תשובות או תוצרים של מבחן על ידי שני מעריכים והשוואת תוצאות הבדיקה. משתמשים רק בשאלונים פתוחים, חצי פתוחים ותצפיות בהן יש חשיבות למי השואל.
מהימנות פנימית: זוהי הדרך לבדיקת מהימנות הפופולרית ביותר כאשר עובדים עם שאלונים סגורים. היא בודקת את מידת ההומוגניות של המבחן. אחת הדרכים למדוד מהימנות זו היא בעזרת נוסחת האלפא של קרונבאך, הבודקת את המהימנות הפנימית של המבחן על ידי בחינת המתאם הפנימי של הפריטים שבו. לרוב, השאיפה היא לקבל "אלפא" של 0.7 לפחות. מהימנות האלפא של קרונבאך אמורה לגדול ככל שמספר הפריטים בשאלון גדל.
תוקף - התוקף המסמל את המידה שבה כלי המדידה מודד את מה שהוא נועד למדוד במסגרת המחקר. בהתאם לכך, התקפות היא השיקול החשוב ביותר בפיתוח ובשימוש של כלי מדידה או הערכה. לכן, מומלץ להשתמש בכלים מוכרים, שנבדקו ותוקפו בעבר. כלי יכול להיות מהימן, אך לא תקף. כלומר, הוא בודק את מה שהוא בודק באופן עקבי, אך מה שהוא בודק אינו מה שהחוקר רוצה לבדוק. כלי שאינו מהימן, גם אינו תקף. כי אם אין עקביות, בוודאי שהכלי לא בודק את מה שהוא אמור לבדוק.
ראיון - ראיון היא שיטת איסוף מידע בו החוקר שואל שאלות והנבדק עונה. לאחר מכן החוקר "מכמת את המידע" ומסיק ממנו מסקנות. מבחינים בין ראיון מובנה, בו השאלות נקבעות מראש, לבין ראיון פתוח, בו המראיין מתחיל בשאלה כללית, ושואל שאלות בהתאם לתכנים העולים במהלך הריאיון. בראיון חצי מובנה יש שילוב של ראיון מובנה וראיון פתוח.

תצפית – תצפית היא כלי מחקרי בו החוקר צופה באוכלוסייה הנחקרת, ולאחר מכן מכמת את המידע שאסף לכדי תוצאות ומסקנות. מבחינים בין תצפית חיצונית בה החוקר אינו מתערב בנעשה, לבין תצפית משתתפת בה החוקר גם הוא חלק ממושא המחקר. (אסי, כאן את מוזמנת לתקן, ולהוסיף ... )
ניסוי – ניסוי הוא שיטת מחקר מדעית לבדיקת השערה בדבר קשר סיבה ומסובב בין הגורמים הנחקרים. בניסוי החוקר מייצר שני מצבים (יכול להיות שתי קבוצות, או לפני ואחרי), דומים זה לזה למעט במדד שנבדק. הבדל זה נשלט על ידי החוקר ונקרא מניפולציה. השוואה בין שני המצבים מאפשרת קביעת נסיבתיות כלומר, החוקר יסיק מה גרם להבדל .

במחקר שבדק את יעילות הלמידה בנושא מדעים נבחרו שתי כיתות בעלי מאפיינים דומים מבחינת גיל, הרכב בנים ובנות, מצב סוציואקונומי וכמות ילדים לקויי למידה. כיתה אחת למדה בכיתה, וכיתה אחת למדה בחוץ. לאחר מכן נערך מבחן ונבדק באיזה כיתה ממוצע הציונים היה גבוה יותר, ובאיזה כיתה היו פחות נכשלים. ההבדל בין הציונים היה תולדה של שיטת הלימוד ומאפשר הסקת מקנה לגבי מהי השיטה היעילה.

מדדי מרכז

מדדי מרכז הם ערכים המספקים מידע מתומצת על משתנה מסוים שנבדק במחקר., מדד המרכז הוא ערך מספרי יחיד המייצג קבוצה של נתונים. בכך, הוא מספק מידע על מאפיין מרכזי של ההתפלגות. קיימים 3 מדדי מרכז : שכיח, חציון וממוצע.

שכיח Mode -השכיח הינו ערך של המשתנה הנמדד המופיע בשכיחות הגדולה ביותר בהתפלגות. כלומר השכיח הוא הערך הנפוץ ביותר מתוך הנתונים שנאספו, ניתן לחשב שכיח בכל אחד מן הסולמות מסולם שמי ועד סולם מנה. אם כי הוא המדד המרכז היחידי אותו ניתן לחשב כאשר המשתנה הינו מסולם שמי. לדוגמה: בקבוצה הזו: 5 6 5 5 5 7 8 5 השכיח הינו 5. בהתפלגות שמית בה יש 10 חילונים, 5 דתיים ו7 חרדים השכיחי הינו חילוני. יתרונו של השכיח מתבטא בכך שקל מאד לחשב אותו. כמו כן, בסולם מדידה שמי, ניתן לחשב רק שכיח כמדד של מרכז. חסרונושל השכיח מתבטא בכך שהוא מבוסס על ערך אחד בלבד ומתעלם מכל הערכים האחרים בהתפלגות.

                                           בגרף הפאי שלפנינו רמת השכיחות מוצגת לא רק לפי הגודל היחסי

                                           שלה מתוך הפאי, אלא גם לפי הגובה. מכאן שהשכיח הינו הנתון

                                           המיוצג בירוק, שכן הוא הגבוה ביותר (והגדול ביותר).

חציון Median - החציון הוא ערך של המשתנה הנמדד שמחלק את ההתפלגות לשניים כך שמחצית התצפיות מקבלות ערך זה או גבוה ממנו, ולפחות מחצית מהתצפיות מקבלות ערך זה או נמוך ממנו. ניתן להשתמש בחציון רק כאשר המשתנה הוא מסולם סדר ומעלה. לדוגמה: בנתונים 1 8 5 3 1 5 5 4 7 , החציון הוא 5. שכן, ישנם 4 ערכים מעליו, ו4 ערכים מתחתיו. כדי לחשב חציון, יש צורך לסדר את המשתנים על פי סדר עולה – 1 1 3 4 5 5 5 7 8 ואז למצוא את הערך האמצעי. במידה ויש מספר זוגי של משתנים, החציון הוא האמצע של שני הערכים האמצעיים. היתרון של החציון הוא בכך שאינו מושפע מערכים קיצוניים. החיסרון של החציון הוא בכך שאינו מתחשב בערכים של ההתפלגות. לדוגמה: החציון של 5 5 5 5 5 5 5 5 5 גם הוא 5 למרות שההתפלגות שונה לחלוטין.

ממוצע Mean / Average - הממוצע הוא המדד המוכר והנפוץ ביותר להציג את מרכז ההתפלגות. הוא מהווה את סכום הערכים המחולק במספר הערכים.ניתן להשתמש בממוצע רק כאשר המשתנה הוא מסולם רווח ומעלה. אולם, מקובל גם להשתמש בו בסולמות סדר בעלי יותר מ5 רמות. לדוגמא: הממוצע של המספרים הבאים:9 8 7 6 הינו 7.5. בשביל לחשב את הממוצע סוכמים את כל הנתונים 6+7+8+9 ואז מחלקים ב4 שזוהי כמות הנתונים. מאחר והסכום הינו 30, ו30:4 הם 7.5, זהו הממוצע. יתרונו הגדול של הממוצע מתבטא בכך שהוא מחושב על סמך כל אחד מן הערכים בהתפלגות ולוקח בחשבון את כל המשתנים כולם. החיסרון בחישוב הממוצע הוא בכך שהוא מושפע מערכים קיצוניים.

ממוצע משוקלל Weighted arithmetic mean -ממוצע משוקלל הוא ממוצע חשבוני שבו לערכים שונים ניתנת חשיבות ("משקל") שונה. ערכו של הממוצע המשוקלל הוא סכום המכפלות של כל ערך במשקל שלו, מחולק בסכום המשקלות. מכאן, שהממוצע החשבוני הפשוט הוא מקרה פרטי של הממוצע המשוקלל, כאשר כל המשקלות שווים זה לזה.לדוגמה: בחישוב הממוצע של ציוני הבגרות ניתן להחליט לתת משקל יתר לציון במתימטיקה ואנגלית, ואז הממוצע יהיה שונה מאשר אם כל הציונים הינם שווי ערך. לעיתים נראה שימוש בממוצע משוקלל, כאשר גדלי הקבוצות יהיו שונים. לרב יעשה כאשר החלוקה באוכלוסייה שונה מן החלוקה במדגם. במקרה כזה, יינתן משקל שונה לכל קבוצה, כדי להשוות בין הגדלים של הקבוצות, ואז הממוצע המשוקלל יהיה שונה מן הממוצע החשבוני הפשוט.